הם ממש בכו: "מה לא עשינו למען הילד הזה?"


הם ממש בכו: "מה לא עשינו למען הילד הזה?"

אהבה וגבולות הם מצרך בסיסי לבניית נפש הילד. כאשר יש חוסר איזון בין שניהם, נוצרות בעיות רבות בהתפתחות נפשו של הילד.

היו לי השבוע שני סיפורים, הם כל כך דומים אבל גם כל כך שונים. שני זוגות הורים שחשבו והאמינו שהם חינכו את ילדם בחינוך הכי טוב שיש, ופשוט לא הבינו איפה הם טעו ומה קרה לילד, איך הוא הגיע להתנהגות כזו? ילד אחד נשר מהדרך והילד השני החל להתנהג בחוצפה ובאלימות פיזית ומילולית בבית וכלפי האנשים הקרובים אליו.

נתחיל את סיפורם של ההורים הראשונים. הם ישבו לפני עצובים וכואבים, פשוט לא מבינים איפה הם טעו, מה הם עשו לא נכון עם הילד. איך הוא הגיע למצב התנהגותי שכזה.

הם ממש בכו, "מה לא עשינו למען הילד הזה? כמה אהבה, כמה חום, כמה נתינה. כל מה שהוא רצה הוא קיבל. עד גיל 13 הכל היה טוב ויפה, הוא היה ילד טוב וממושמע, מגיל בר מצווה הילד החל אט אט לדבר בחוצפה, לא לשמוע בקולנו, להתנהג באלימות פיזית ומילולית כלפי אחיו הקטנים יותר. וכן ההתנהגות שלו משפיעה על כל הילדים האחרים, ומיום ליום הוא מדבר בחוצפה יותר ויותר. זה פשוט הגיע למצב בלתי נסבל.

"בשבוע האחרון זה הגיע למצב שאף פעם לא היה. הילד אמר שהוא נוסע עם חבריו באופניים לפארק הלאומי. מסיבות שהיו שמורות עמנו, אמרנו לו שעדיף שלא ייסע, הילד החל לצעוק ולהתווכח אתנו. בוויכוח הפעם, כמו כל הוויכוחים שלנו, הוא צועק ואנחנו צועקים, הוא צועק יותר חזק ואנחנו צועקים יותר חזק. תחרות הצעקות הייתי קורא לזה, באמצע הוויכוח הוא לקח בחמת זעם שתי כוסות זכוכית, שבר אותן על הרצפה ויצא מהבית בטריקת דלת.

"היינו בהלם, לכזה דבר לא ציפינו, זה משהו שלא היינו רגילים אליו. וכן, נדגיש", אמרו שוב ההורים, "נתנו לו הכל, כל מה שביקש, כל מה שרק רצה, אין דבר שהוא רצה ולא קיבל. מאיפה מגיעה כזו התנהגות?" הם שאלו בעצב רב.

תגידו, שאלתי, בסוף הילד נסע עם חבריו באופניים לפארק הלאומי? "כן, הוא נסע", הם ענו.
זהו, זו הבעיה, עניתי להם, נכון שאתם התכוננתם לתת לילד את הכי טוב שרק יכול להיות וכל מה שהוא רק רוצה, אבל זה מה שבסוף הרס אותו. ילד לא רק נבנה נפשית מאהבה וקבלה, כמו שילד צריך אהבה הוא צריך גם גבולות, וזה לא פחות חשוב מאשר אהבה. ילד שיגדל שהוריו יתנו לו רק אהבה בלי גבולות ברורים, יגדל עם בעיות התנהגות קשות. ילד שיגדל להורים שרק הציבו לו גבולות ולא נתנו לו אהבה - יגדל אף הוא עם בעיות התנהגות קשות.

זו הבעיה, שנתתם לו כל מה שהוא רק רצה, אין מושג כזה שילד מקבל כל מה שהוא רק רוצה, אחרי זה כשהוא יגדל קצת, הוא יראה שיש משהו רוצה והוא לא מקבל ואז הוא יתחיל במסכת איומים, צעקות ואף אלימות פיזית אם הוא יצטרך, הוא פשוט יבחן מה יותר עובד.

ילד למרות שהוא מקבל אהבה, וזה חובה לתת לו אהבה, אם הוא לא מקבל גבולות, וגבולות זה אומר שמילה של אבא או של אמא זה מילה, אין צעקות וויכוחים על מה שהם אמרו, אם ההורים אמרו משהו זה כך וגם אם הרקיע ירד לארץ זה לא יעזור כלום... כך הילד לומד שיש דברים שמותר ויש דברים שאסור, הילד לומד על מושג של דחיית סיפוקים, הוא לומד שיש לכבד את ההורים, הוא פשוט לומד גבולות. לא כל מה שהוא רוצה הוא מקבל, הוא ילמד גם לכבד את מה שנותנים לו ולהעריך את זה.

ההורים פשוט הביאו לילד כל מה שהוא רצה במשך השנים, וכאשר הוא מעט התגבר וההורים העזו להגיד לו לא, הוא החל לבחון את הגבולות של ההורים, בהתחלה ניסה בצעקות ומשזה לא עזר אז הוא עבר לאלימות פיזית.

הבעיה מתחילה שלהורים אין כוחות נפש להתעמת עם הילד, אם הילד רוצה משהו הוא מנסה בכל מיני אפשרויות להשיג אותו. הוא בוכה, הוא מיילל, הוא מבקש יפה, הוא ישכב על הרצפה ואף ירביץ רק כדי להשיג את מבוקשו, הוא מנסה לבחון את הוריו בכל דרך אפשרית, ואם הוא יודע שבסוף ההורים שלו ייכנעו לדרישות - אז הוא ימשיך במבחן הגבולות, עד שהוא לא יקבל את מבוקשו הוא לא יפסיק לנסות.

ופה ישנם הורים שנכשלים במבחן הגבולות. שווה לעמוד עקשן ואיתן למען טובתו של הילד, רק כך הוא יגדל בריא ואיתן, זה לא אומר שההורים יתעקשו על כל דבר, ההורים צריכים לשים לעצמם מספר דברים וכללים שבהם יש גבולות בבית. לדוגמה בבית לא צועקים, לא מרימים ידיים, לא מתחצפים, ואם הילד עבר את זה - הוא צריך לדעת שיש מחיר לכך והוא יפסיד אם יתנהג כך. אני לא מדבר חס וחלילה על לתת לילד סטירה, אני מדבר על עונשים שהילד ידע שאם הוא לא שמע עכשיו בקול ההורים שלו, וההורים שלו הזהירו אותו שאם הוא יתנהג כך וכך הוא לא יקבל את המשחק שרצה - אסור להם לוותר לילד על העונש. הרחמים שהם מרחמים על הילד, איזה מסכן אולי נוותר לו על העונש, הוא ממש בוכה - זה פוגע בילד ולא בונה אותו. הרחמים הם לא על הילד, הם על עצמנו שאין לנו כוח להתעמת אתו.

ישנם הורים שכאשר הם נתנו עונש לילד, ברוב המקרים הם מוותרים לו. זו שוב פריצת גבולות, הילד לומד שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ומה שבא לו ולא יהיו לכך תוצאות. מקסימום הוא יבקש סליחה והכל יסתדר.

אחד הדברים זה הצעקות והוויכוחים. עם הילד אסור שיהיו לא צעקות ולא ויכוחים. כמובן שלילד מותר להגיד את שלו, אבל לא שזה מגיע לצעקות וכו', אם ההורים אומרים כך והילד אומר כך והם עונים לו והוא עונה להם, ממש ניהול של בית משפט, הרסנו את המושג גבולות לילד. ילד צריך לדעת שמותר לו לבקש מהוריו משהו הפוך, אבל הוא צריך לדעת שכאשר הם החליטו סופית שלא אז זה יהיה לא.

האמינו לי, אנשים חושבים שרוב הבעיות של ילדים, נוער ואף מבוגרים נובעות בחסכים מהילדות, בחוסר חום, אהבה וקבלה. אז זהו שזו ממש טעות, אחת הבעיות של אנשים היא לא רק חסכים מהעבר, אלא גם בגלל חוסר יכולת ליצור גבולות לילד.

כאשר הורים מתחילים להחזיר את הגבולות בחזרה, זה לוקח בדרך כלל זמן במסגרת תהליך שנקרא שיקום סמכות הורית. הילד לא רגיל לגבולות האלו והוא ינסה בכל כוחו לפרוץ את הגבולות שעד עכשיו הוא עבר. לפעמים זה לוקח שבועיים שלושה, לפעמים חודש חודשיים ולפעמים אף שלושה חודשים ויותר, הכל תלוי עד כמה ההורים פרצו לילד את הגבולות ועד כמה הם איתנים וחזקים ולא נכנעים לשום התנהגות לא טובה של הילד בשלב הזה.

כאשר ההורים מנסים לשקם את הסמכות ההורית, כל ויתור של ההורים יגרור שוב התחלה של מאבקים חדשים.

לעומת זה, הסיפור השני שהיה לי השבוע, שוב הורים הגיעו אלי כואבים עצובים ובוכים, לא יודעים מה עובר על הבן שלהם ובמה הם טעו. איך בנם בגיל 14 נשר מהדרך, הם כואבים ובוכים, במה טעינו. נתנו גבולות ברורים לילד, שמרנו אותו מכל משמר שלא ירעה בשדות זרים, איך זה נהיה לנו? אצלנו הילד לא עושה מה שהוא רוצה, אצלנו יש כללים וחוקים נוקשים. לא עושים מה שרוצים. אצלנו בבית היו החוקים ברורים וחזקים. אין מושג שהילד לא קם לתפילה כי הוא לא הלך לישון בזמן, או התנהג לא יפה בבית או בבית הספר - הוא היה מקבל עונש מיידי. מצד שני הילד קיבל מאתנו אהבה וחום, אך הגבולות שלנו היו מאוד ברורים.

לאחר שיחה ארוכה עם ההורים התברר שהם יצרו גבולות מאוד קשוחים לילד, כל דבר זה היה לא ואסור ואיזה עונשים יש על כך. הגיע שלב שבו הילד קצת גדל וראה עולם, הוא רצה לפרוץ את הגבולות ההדוקים מדי שסגרו אותו בהם. גם פה היה חוסר איזון בין יצירת גבולות חזקים מדי של ההורים לילד.

כדי לגדל ילד בריא בנפשו, חובה לתת לו אהבה רבה, אך מצד שני ילד חייב גבולות ברורים בחייו. יצירת איזון וגבולות היא לא רק בחינוך ילדים, היא נחוצה כדי לחיות חיים תקינים בקשר בריא בין בני זוג, עם חברים ועם כל אדם שתפגשו. שבירת האיזון בין אהבה וגבולות תגרור חיים מלאים סבל וכאב.

נתינה חסרת גבולות לילד מלמדת אותו שהכל מגיע לו, ואם יום אחד ההורים ירצו לשקם את סמכותם, הם ייאלצו לעבור מסלול לא קל מצד שני, גם מחסור באהבה פוגע בחינוך, ולכן נדרש איזון עדין

ישנם מתכונים רבים כדי לגדל ילדים בריאים בנפשם, אך כלל זה הוא בין הבסיסיים שיש, ובעיקר הכי חשוב היא תפילה לבורא עולם שנזכה לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים, אוהבי השם יראי אלוקים, אנשי אמת זרע קודש ובהשם דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים וכל מלאכת עבודת הבורא.