גדלתי בלי אהבה, הייתי מתחבא בארון ובוכה


גדלתי בלי אהבה, הייתי מתחבא בארון ובוכה

ישב לפני השבוע איש עסקים מצליח מאוד וכך הוא סיפר לי: "אני איש עסקים, כסף זו הבעיה האחרונה שלי. יש לי אישה טובה ונפלאה וילדים מקסימים. אדם מהצד כי יתבונן בי יחשוב שאני נמצא בפסגת האושר ושלא חסר לי כלום בחיי. שאני פשוט נמצא ממש בגן עדן בעולם הגשמי".

"אני כבר בן 45, שנים רבות אני סוחב את זה איתי אך אני מרגיש שאני כבר לא מסוגל יותר. בחוץ אני מוכר כאיש עסקים קשוח ועוצמתי, אך אף אחד לא יחלום מה מסתתר מתחת למעטה הקשיחות והעוצמה המדומה הזו".

"אני מוקף בכל כך הרבה חברים, חלקם אני יודע שהם לא באמת חברים, הם רק רוצים את כספי וחלקם חברים אמתיים. אף אחד לא יחלום שמאחורי המסכה הקשוחה מסתתר לו בן אדם שבור לחלוטין, אולי יש לי הכל אבל אין לי כלום, לבי חלל בקרבי".

וכך הוא מספר: "היינו ארבעה ילדים בבית, שני בנים ושתי בנות. אבי בקושי היה בבית ואמי שהייתה עקרת בית כבר היה עדיף שהיא גם לא תהיה בבית... מאז שאני זוכר את עצמי בחיים לא קיבלתי מהוריי לא חיבוק לא נשיקה ולא מילה טובה, ממש כלום, והלוואי שרק זו הייתה הבעיה. אבי, נכון שהוא לא החמיא, לא חיבק ולא נישק, אבל הוא גם לא פגע בי (אולי כי לו היה לו זמן לזה...), אבל אמי הייתה מבקרת אותנו כל הזמן, כל דבר שהיינו עושים היא הייתה מבקרת אותנו. לא משנה מה תעשה, היה לה על זה ביקורת. לא סידרתי את החדר שלי? היא הייתה מתלוננת למה לא סידרתי, אם הייתי מסדר היא הייתה מתלוננת שזה לא מספיק נקי, אם הייתי מנקה טוב אז היא הייתה מתלוננת למה אני שם הרבה חומר ניקוי ו'אי אפשר לנשום בכל הבית מהריח של האקונומיקה', וכך תמיד הייתה צועקת.

"ידענו שלא יעזור מה שנעשה כי תמיד היא תעיר לנו, עד שבסוף התרגלנו לזה. תמיד הייתי שואל את עצמי אז מה עכשיו היא תגיד, על מה היא תעיר לי עכשיו, על מה תהיה המהומה הבאה. לא חשבתי בכלל על אהבה, לא ידעתי שזה מושג שקיים בכלל. החיים המשיכו, התבגרתי, עברתי את מסלול הישיבות והתחתנתי עם אישה מקסימה וטובה. לעומת זאת אחיי ואחיותיי כל אחד עבר מסלול שונה... הייתה אחות אחת שירדה מהדרך, לעומת זאת אחותי השנייה הסתדרה ופתחה חנות מצליחה בירושלים, ויש לי אח שעד היום הוא רווק וגר עם הורי המתבגרים, הוא סובל מהפרעה נפשית קשה ולוקח תרופות פסיכיאטריות.

"אני נולדתי עם אופי חזק מאוד למרות כל מה שעברתי בילדותי. השקעתי את כל האנרגיות שלי בעסקים והצלחתי בזה מאוד. אולי כי רציתי להוכיח להוריי ש'הנה, אני חזק, הצלחתי'. סייעתא דשמיא גדולה בטוח שהייתה לי בעסקיי. אך הכל היה כיסוי למה שאני מרגיש פנימה, העסקים, החברים, הנסיעות והטיולים לחו"ל היו רק כיסוי לרגשות שלי.

"בכל פעם שרק קצת זמן נשארתי לבד הייתי מרגיש כל כך בודד, כל מה שיש לי לא הצליח לספק אותי רגשית. טיפש אני לא, ראיתי מה יצא מאחי והבנתי טוב מה היא הסיבה למה שאני מרגיש. כנראה שאין פיצוי בעולם לחיבוק ומילה טובה של אבא ואמא, שום דבר לא יכול לחפות על חיבוק ואהבה של הורים שאתה לא מקבל בתור ילד.

"אני מרגיש כאילו יש חלל גדול בליבי. הייתי יכול לשבת ולהתמקח על סכומים גדולים של כסף, על עסקאות שעשיתי, ואז לחזור הביתה ולהרגיש כל כך ריק. כשאשתי לא הייתה בבית הייתי גם בוכה לעצמי, הייתי נזכר בילדות שלי, הייתי מתחבא בארון הבגדים כשהייתי ילד והייתי בוכה. מה כבר רציתי? חיבוק מאמא ואבא, שיגידו לי כמה אני טוב ובסדר, ולא כל הזמן להעיר לי מה אני לא טוב ולא בסדר.

"יש לי הכל אבל באמת אין לי כלום. אתה שואל אותי, אם הייתה לי בחירה על חיי, הייתי מעדיף לוותר על הכל אבל רק לגדול להורים שאוהבים אותך, מכבדים אותך ומעריכים אותך".
איש העסקים הקשוח מבחוץ ישב ועיניו מלאו דמעות, דמעות של הבנה שחיבוק של אמא או אבא הוא בחיים לא יקבל מהוריו. עכשיו הוא רק צריך לרפא את העבר שלו כדי שיחיה בהווה חיים רגועים ומאושרים.

אני רוצה בכתבה הזו רק להגיד לכל הורה שנמצא אי שם - תחבקו את הילדים שלכם, תיתנו להם אהבה ומילים טובות. אתם לא מבינים כמה הם צריכים את זה.

הרבה מהמקרים שאנשים מגיעים אלי זה יושב על בעיות מההורים ואני שומע את זה שוב ושוב את המשפטים האלה, לא נתנו לי אהבה, לא מילה טובה, רק ביקרו אותי ולא קיבלו אותי איך שאני.
אחרי זה אנשים סובלים לכל החיים מבעיות נפש שונות. אפילו אנשים שלא פיתחו בעיה נפשית רצינית, אתם יודעים כמה אנשים מרגישים חלל ריק בנפשם, בדיוק כמו אותו איש עסקים שישב מולי? כמה בודדים הם מרגישים. לתקן את כל החסכים של הילדות זה ממש לא פשוט.

ומה קורה? הגלגל ממשיך, אותם ילדים שנפגעו מההורים שלא קיבלו חום אהבה ומילים טובות ורק ביקורת, ממשיכים בצורה כזו או אחרת את המסורת לילדיהם או לבני זוגם, גם אם הם מבטיחים לעצמם אני לא אהיה כמו ההורים שלי, בדרך כלל הם חוזרים על 'מסורת אבותיהם' בצורה כזו או אחרת, וכך הגלגל ממשיך עד שמגיע מישהו ועוצר אותו, או שחס וחלילה הגלגל ממשיך להתגלגל.

מרגע לידתו, האדם מתחיל תהליך למידה, במסגרתו הוא מושפע כל העת מהסביבה, בפרט זו הקרובה אליו – הורים ובני משפחה, חברים ומחנכים. מרבית ההפרעות הנפשיות נובעות מלמידה לקויה שלמדנו מהסביבה כלפי עצמנו וכלפי העולם.

אדם נולד עם צרכים גופניים ונפשיים. צרכים גופניים: כדי להתקיים, גוף האדם צורך מזון, שתייה ושינה. ילד שצורך תזונה לקויה משמעותית יפתח מחלות ובעיות בריאותיות רבות.

צרכים נפשיים: כדי שתתפתח באופן תקין, נפש האדם זקוקה למילוי צרכים, כגון: אהבה, הערכה, קבלה. אם נפש האדם מקבלת את צרכיה בצורה נכונה וטובה - ובפרט בשנות הילדות, אז נבנים האופי והאישיות - היא תתפתח בצורה טובה ובריאה. כאשר צרכיו הנפשיים של ילד או נער אינם מסופקים – חסר זה יפגע בו נפשית לכל החיים.

בזמן הלמידה מהסביבה נוצרות אמונות, ושם מתחיל האופי שלנו להתעצב; אלו הן אמונות ליבה ויסוד שאדם למד על עצמו או על העולם, ולפי אמונות אלו הוא מתנהג, חושב ומרגיש על עצמו ועל העולם.

לדוגמא: ילד שלא קיבל הקשבה, תשומת לב ורגש, ילמד אמונת ליבה ויסוד שהוא אינו ראוי לאהבה ולהקשבה, ושעדיף להימנע מקשרים רגשיים עם בני אדם; דוגמא נוספת: ילד שבכל מבחן שאינו מצליח בו יבין מאביו שאינו שווה כלום - מאמץ אמונה על עצמו: 'אני לא שווה כלום'.

לעיתים אני ממש לא מבין, הרי הדבר שהכי חשוב בחיים זה שיש לאדם זה ילדים ובני הזוג. למה אנחנו מבינים שבשביל להיות מתכנת מחשבים צריך ללמוד את זה ולהשקיע בזה ויש כל הזמן לימודים חדשים, כי בתחום המחשבים יש כל הזמן התקדמות וזה מחייב ללמוד ולהשקיע. אך בדבר שהכי חשוב לאדם, הילדים, הוא לא הולך ללמוד באופן מקצועי איך להתנהג איתם, או אפילו לקרוא ספרים על חינוך ילדים ולא להסתמך על האינטואיציה שלנו. יש פסיכולוגיה שלמה על התפתחות הילד, כל ילד מגיב אחרת, מתנהג אחרת, מרגיש אחרת וחושב אחרת.

בואו לא נהיה פסיכולוגים, אבל לפחות שנדע מה זה נפש של ילד. בעיניי מחויבות הורית בסיסית היא ללכת לקורסים, לקרוא ספרים על נפש הילד, לא פעם אחת אלא באופן קבוע. דבר שאתה לא חי אותו וחוזר עליו שוב ושוב הוא לא בתוכך באמת, ובעיקר לתת לילד חום ואהבה, מילים טובות, הערכה כבוד. הוא זקוק לזה כמו למים בשביל לגדול.

לא לתת לילד חום ואהבה זה כמו שלא תביא לילד אוכל ומים, לאורך זמן גוף הילד ייפגע, כך אותו דבר בנפש של ילד שלא מקבל חום, אהבה, חיבוקים ונשיקות, הוא ילד שיגדל עם בעיות רגשיות שילוו אותו לכל חייו. מאוד קל לזהות אדם שקיבל את הצרכים הנפשיים שלו בתור ילד או שחלילה הוא לא קיבל.

בחלק מהטיפול יש דבר שנקרא משחק כיסאות, אנחנו עושים סימולציה דמיונית שהאבא או שהאימא כאילו יושבים מולו, האור בחדר נסגר והוא אומר להוריו מה שיש לו להגיד להם. אז בואו ואגלה לכם, שכאשר האור סגור אני גם מרשה לעצמי להוזיל דמעה לפעמים, אני לא יכול להישאר אדיש למה שאני שומע.

אני שומע משפטים כמו אבא או אמא אני לעולם לא אמחל לך, למה עשית לי את זה, מה רצית ממני, והאדם הנמצא בחדר מתפרק מבכי. בכי של כאב עמוק. הוא רק רצה הורים שיחבקו אותו ויאהבו אותו ולא יפגעו בו. שפשוט יהיו לו אבא ואמא.

לא חידשתי כלום בכתבה הזו, אלו הם דברים ידועים שילדים זקוקים לאהבה וחום אך רק כתבתי מעומק ליבי לאחר שאני חווה שוב ושוב שחייהם של אנשים אינם חיים והכל בגלל חוסר של חיבוק, נשיקה קטנה, מילה טובה שלא קיבלו, ואז הם היו נראים אחרת, ויותר נכון העולם היה נראה אחרת. אני מאחל לכם ולי שתמיד נאהב את הילדים שלנו, את עצמנו ואת כל העולם.