"אני מרגיש שאני מתמוטט ולא יכול יותר"


"אני מרגיש שאני מתמוטט ולא יכול יותר"

אני נפגש עם בני נוער ואנשים שנפגעו נפשית או אפילו ירדו מהדרך בגלל חוסר איזון רוחני. בשבוע שעבר התחלתי לכתוב מאמר בו כתבתי על המושג איזון רוחני ועל הסכנות כאשר יוצאים מאיזון. תחילה אביא במספר שורות את תקציר הדברים.

אנשים נפגעים נפשית ולעיתים אף יורדים מהדרך, בשל חוסר איזון רוחני. לוקחים את ההתחזקות בצורה קיצונית שגורמת להם נזק. האם אפשר להגיד כזה משפט שאפשר לכוון לאיזון רוחני או שברוחניות צריך ללכת עד הסוף ועל כל הקופה?

לדעת גם כשאתה קורא סיפורי צדיקים, אתה קורא רק כמה הוא היה צדיק ואף פעם לא חטא אפילו בחטא אחד קלוש, רק עלה ועלה בקודש. ממש מלאך ושרף. אבל את הצד הכי חשוב שגם לאותם צדיקים היו נפילות והתמודדויות וירידות, לכל אחד ברמתו ודרגתו, אבל כל אחד התמודד ונפל ועלה והמשיך הלאה – את זה אתה לא קורא.

וגם כשאתה קורא, אתה צריך לדעת שגם הם התמודדו ונפלו, ובעיקר המשיכו למרות שנפלו. גם הצדיק הכי גדול הוא עולה ונופל כל הזמן וכמובן ברמה הרוחנית שלו.

איזון רוחני נחלק לשניים.

החלק הראשון הוא לדעת שהשם ברא את העולם במצב של עלייה ונפילה, זה חלק בלתי נפרד מחיינו ועד סוף חיינו ולא להיבהל מכך ולהמשיך שוב ושוב מהתחלה.

החלק השני הוא שבכל תהליך התחזקות רוחנית, בכל רמה רוחנית שהאדם יהיה, היא מחייבת עלייה הדרגתית בצורה מאוזנת ובריאה.

לפני תקופה ישב אצלי בחור מאחת הישיבות שהגיע להתייעץ. הוא בחור רציני שיושב ולומד, מקפיד על סדרי הישיבה ובקיצור הוא בחור טוב. במלוא מובן המילה. הוא הולך לאחד המשפיעים החסידיים ושומע ממנו דברי חיזוק ומוסר.

"לא יודע מה עובר עלי", הוא אומר לי בעצב רב, "אני יכול תקופה להתעלות ברוחניות וממש להגיע לגבהים, ואז מגיע מצב שפשוט אני נופל ומתרסק ולא מסוגל יותר להמשיך את ההתחזקות שלי. אני ממש נופל עד שקשה לי אפילו להתפלל. האם זה קשור למשהו נפשי או רוחני?" הוא שאל בחשש.

בתקופה שאתה מתחזק, שאלתי אותו, כיצד אתה מתנהג?

עניו נצצו כששאלתי, והוא ענה: "המשפיע שאני הולך אליו הוא מבעיר את ליבנו לעבודת השם. באותו זמן בא לי רק להיות דבוק בהשם יתברך. אצלו הוא הולך לרמה הרוחנית הכי אמיתית שצריכה להיות. אתם הולכים להיות עובדי השם האמיתיים זועק המשפיע בכל ליבו ונשמתו. בדרך כלל אחרי שיעור שלו אני באורות אלוקיים, מרחף אי שם במרומים ודמיוני כעובד השם פרוש ששם לו מטרה אחת להתקרב לאלוקים, זה ברור מאליו".

"כל מה שהמשפיע הזה אומר אני משתדל ליישם. לימודים של שעות ברציפות תוך כדי תענית דיבור ללא הפסקה. קימה בבוקר ממש מוקדם. התבוננות בכל יום בקריאת שמע שעל המיטה אורכת לי חצי שעה לפחות. זה חלק קטן ממה שאני עושה, ואפילו כך אני לא מגיע למה שדורש מאתנו המשפיע שלנו".

ואז מה קורה? שאלתי שוב.

"אחרי האורות הגדולים והקדושה העצומה אני מרגיש שאני מתמוטט ולא יכול יותר, מרגיש שאין לי מספיק אנרגיה להמשיך הלאה, אין לי כוחות, ואז מתחילה אצלי נפילה מכל מה שעשיתי עד שאפילו להתפלל אין לי כוח ומוטיבציה".

עניתי לו, אין לך שום בעיה נפשית, אתה רק צריך ללמוד מהו איזון רוחני.

השם ברא את העולם הזה עם גבולות, לכל דבר יש גבול וסוף. ניקח לדוגמא את האדם הכי צדיק שיש, גם הוא בסופו של דבר הוא צריך לאכול ולתת לגופו את צרכיו כי הוא מוגבל, נכון שהוא לא יאכל כמו אדם מהשורה, אך גם הוא מוגבל והוא צריך לאכול ולשתות, הגוף שלו דורש את זה, אחרת הוא ימות.

אצל כל אחד הגבול שלו שונה, כמובן שתמיד ובכל רגע עלינו לשאוף לפרוץ את הגבולות שלנו ולהתקדם הלאה, אך אם נפרוץ את הגבולות שלא בצורה נכונה ומאוזנת - אנחנו נשבור את הכל. כמו שלהבדיל אם אדם יאכל ויאכל ללא הפסקה, הוא יקיא בסוף, כי יש גבול למה שקיבתו יכולה להכניס.

אתה יכול לשמוע דרשות ושיחות מפי רבנים או אדמו"רים ומשפיעים, הוא אומר לך מה המצב הגבוה הרוחני שאליו צריך להגיע, לפי הדרך שהוא חושב שהיא נכונה להתקרב להשם. אך את הכמות והאיזון כל אחד צריך לדעת לעצמו לפי מבנה נפשו נשמתו ורוחו.

אני ממליץ בכל ליבי ללכת ולשמוע איך להתקרב יותר ויותר להשם ממשפיעים ורבנים שונים. ושלא יישמע חס וחלילה ממני כאילו שאני אומר שלא ללכת. מה שכן תמיד צריך לדעת את האיזון, אם הוא דיבר על ענין מסוים, לקחת את זה בהדרגה ולא ללכת על כל הקופה. כל אחד לפי כוחות נפשו נשמתו ורוחו. אני נפגש עם בני נוער ואנשים שנפגעו נפשית או אפילו ירדו מהדרך בגלל חוסר איזון רוחני.

הסברתי לו שכל עובדי השם לקח להם תהליך רוחני ארוך ומתיש עד שהגיעו לאן שהגיעו. גדולי עולם העידו שירקו דם עד שהגיעו למה שהגיעו. לקח להם תהליך ארוך, ואילו אתה שומע שיחה מהמשפיע שלך והולך על כל הקופה. הוא אומר לך מה המצב הכי אידיאלי שמבחינתו צריך להגיע להתקרב לאלוקים. אך יש לזה תהליך, אתה שומע והולך על כל הקופה כשמבנה הנפש שלך עדיין לא מוכן להכיל את על העוצמה הרוחנית הזו. הרי עבודה רוחנית אמיתית סוחטת את מיצי נפשו של האדם.

 ואם במבנה נפשך אתה לא מסוגל ואתה כן מתאמץ, אז בסוף אתה קורס נפשית ואין לך כוח להמשיך. אתה קורא לזה ירידה, אני קורא לזה התמוטטת נפשית, וכך שוב ושוב חוזר המעגל שאתה מתאמץ מעל הכוחות שלך, מתמוטט ושוב ממשיך המעגל. זה לא קשור גם למה שכתבתי במאמר הקודם שתמיד יש נפילות ועליות בחיים, וגם לצדיק הכי גדול אך הכי חשוב הוא להתחיל מהתחלה.

אחד הסודות של החיים הוא איזון, בכל דבר צריך איזון, כשאתה יוצא מאיזון דברים יכולים להישבר ולהיעלם. האיזון בחיים חשוב בכל פרט ופרט בחיינו, בזוגיות, בחינוך ילדים וגם עם עצמנו - נפשית רוחנית ופיזית ובעצם בהכל.

דיברתי עם מספר מחזירים בתשובה מפורסמים והם אמרו לי שאחת מההנחיות הברורות שיש היום לבעלי תשובה היא ללמד את הבעל תשובה איזון, לא ישר שילך עד הסוף בקיצוניות כי בסוף נגרמים משברים רבים. עבודה רוחנית דורשת הכוונה ברורה, היא עבודה נפשית הלוקחת מהאדם כוחות נפש רבים.

בעיניי יש מספר גורמים חשובים בתהליך.

1. שמעת שיחה או חיזוק? תקבל על עצמך משהו אחד מתוך הדברים תוך מינון ועליה בהדרגה בכמות בזמן ובאיכות. כל אחד לפי מבנה נפשו רוחו ונשמתו.

2. אל תרגיש רגשי אשמה ונחיתות למה השני כן עושה כך ואתה לא, כל אחד בנוי אחרת ויש לו שליחות אחרת. מכל אחד השם רוצה תפקיד אחר ויעוד אחר בחיים. ידועה אמרתו של רבי זוסיא מאניפולי: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותיי".

3. מומלץ שתיקח אדם שאתה סומך עליו ומכיר את מבנה נפשך ותשאל אותו כמה הוא ממליץ בסדר ההתחזקות. בכמות זמן ואיכות.

4. לדעת שאתה מיוחד, עצם העובדה שאתה מנסה שואף ורוצה, ואת זה השם הכי רוצה, כי רחמנא ליבא בעי. בנוסף, להסתכל תמיד על החלק החיובי שבך, על כל הדברים שאתה כן עושה בגבורה.

5. תמיד תזכור שאותו רב, אדמו"ר או משפיע מדבר על המצב הגבוה הכי רוחני שיכול להיות ופעמים רבות זה עדיין לא המקום בו אתה יכול להיות. קח את הדברים בצורה נכונה.

6. לדעת שכמו שיש עלייה יש גם נפילות וזה חלק מהחיים הרוחניים ובעצם בכל דבר בחיים. וגם אותו רב או משפיע עולה ונופל כל הזמן בחייו.

7. אל תשכח תמיד שהשם אוהב אותך ורוצה אותך, אתה בסך הכל הילד שלו ואתה יכול לבקש ממנו הכל.

8. תמיד לעצור ולבדוק האם אני עושה את זה מתוך שמחה רוגע ושלוות הנפש ושלא בטעות נכנסתי למעגל הקסמים של החוסר איזון.

9. לא נהיית לא מלאך ולא שרף, זה אומר לדעת לתת לגוף את שלו - אכילה נכונה ובריאה, שינה מספקת, התעמלות, שחיה ושאר דברים שעושים לך טוב, וכמובן ברוח התורה והיראה.

לתגובות: machon.rot@gmail.com